דף הבית >> סוד עיבור הירח

    
       סוד עיבור החודש 


                               שעה – יום – שבוע

 כתיב ובני יששכר יודעי בינה לעתים. חכמי בעלי ספרי העברונות הקדמונים מצאו סמך או רמז לחלוקת השעה לתתר"ף חלקים ביחוד מתיבת "עתים ", כי אם נחשוב אות ם מתיבת עתים למספר שש מאות עולה עתים למנין 1080 (תתר"ף ) .כידוע בזה שאותיות מנצפ"ך
על סדר הא"ב נמנין לחשבון מאות, ומקומן אחר אות ת' ולומר על אות ך שמספרו 500  אות ם שמספרו 600 וכ'ד. עד אות צ' שמספרו 900 .
ולפי טעם הפשוט נחלק השעה לתתר"ף חלקים, מפני שמספר זה יחולק לחלקים רבים הינו לחצי לשליש לרביע לחמש לשש לשמונה לתשעה לעשרה ולשנים עשר ולחמישה עשר ולעשרים – ולזאת אם יוצרך לפי החשבון לחלוק השעה לחלקים נוכל לחלוק אותו בחלקים שלמים. מה שא"א לעשות בחלקים שבורים, וכן סברת הרמב"ם גם כן.
ולהבין הענין עוד, נאמר שבני יששכר בבינתם הרחבה מוכרחים היו לחלק את השעה לתתר"ף חלקים, וחלוקה זאת יצא מחשבון זמן סיבוב הלבנה בחדשה כאשר יבואר בסמוך.
וכן יש להבין שלא בזמן קצר חושבו דברים אלו, כי אם אחר שנים רבות, והינו שאמר הכתוב יודעי בינה ל"עתים " פירוש לזמן רב, אשר יגעו ועמקו בזה, בזמן אחר זמן, ובבחינה אחר בחינה,עד שגמרו להם חשבונות אלו בצמצום ובדיקדוק.
והוא – בתחלה סברו לקבוע חודש לבנה בסך כ"ט יום, מאחר שראו בבירור שהלבנה תמשך בסיבובה כ"ט יום , אבל כשראו שבסוף החודש השני  איחרה הלבנה עוד יום אחד, אז הוסיפו על כל חודש י"ב שעות  שהוא יום לשני חודשים.
לאחר כלות שלש שנים ראו כי הלבנה איחרה יום שלם שהוא כ"ד שעות וחילקו לשלוש השנים והוסיפו לכל שנה ח' שעות שהוא שליש יום  לשנה וזהוא יום ל ג'  שנים.
ואם ניקח אלו השמונה שעות לי"ב חודשים יעלה החשבון על כל חודש שני חלקי שעה אשר לפי חשבון תתר"ף הם תש"ך חלקים.
ואומנם ראו כי לאחר 360 חודשים שהם שלושים שנה איחרה הלבנה בעוד יום אחד ובאו והוסיפו עוד יום אחד לשלושים שנה, אשר עולה שעה אחת ל 15  חודשים, ואם נחלק שעה זו ל15 החודשים נקבל   1080 /
 72 חלקים לכל חודש וחודש.
ונלמד שכל הצרופים שצרפו לפי חישובים אלו הם – כ"ט יום – י"ב שעות – ו' תשצ"ב חלקים
לחודש הלבנה. ולפי חשבון זה נהגו מדור לדור, עד שעברו שנים רבות ומצאו שכל 1080
חודשים איחרה הלבנה ביום אחד. וחילקו יום זה ל1080 חודשים ויצא להם החישוב של חודש לבנה – כ"ט ימים – י"ב שעות ו' תשצ"ג חלקים.
והיינו ותנינן בפרק ב' דר"ה – תנו רבנן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים וכ'ד אמר להם
ר"נ – בך מקובלני מבית  אבי אבא, אין חידושה של לבנה פחות מכ"ט ימים  ומחצה
ושני שליש שעה וע"ג חלקים ע"כ. ולזה מסכים הגמרה בערובין ( ט ) והאיכא יומי דשעי ויומא דל' שני, והיינו כמבואר לעיל, יום ל ג' אלו השמונה שעות שהוסיפו מקודם לכל שנה  ולשלוש שנים נעשה יום שלם. יום לתלתין , אילו הם ע'ב חלקים אשר הוסיפו לכל חודש שהוא יום
ל 360 חודשים ,אשר הם שלושים שנה בערך במידה ונחשב 12 חודשים לשנה.
ושעה לתשעים, זהוא חלק האחד והאחרון אשר הוסיפו לכל חודש שהוא שעה אחת  ל –
90
 שנים .אשר בשנה הם תשצ"ג חלקים.
ולי נראה עוד טעם לזה שחילקו חכמינו את השעה ל1080 חלקים, מטעם שראו שכל חכמי התכונה חילקו לכל עיגול וכדור וכן למזלות והן למעלות הארץ חילקו ל 360 חלקים.
והטעם שמספר זה גם מתחלק למספר חלקים. אבל חכמינו לא היסכימו לחלק את השעה ל 360 חלקים רק לכפול את המספר הזה בשלוש פעמים שעלה 1080 חלקים לשעה.
וטעמם היה שלא יבוא המולד בחלקים שבורים לעולם כי אם בחלקים שלמים.

                                       רגעים

 והנה חכמינו ז"ל חלקו עוד כל חלק מחלקי התתר"ף ( 1080 ) לע"ו חלקים וקראו אותם רגעים. והטעם לכך הוא מחשבון דרב אדא, באשר שלפי חשבונו השנה היא 365 ימים
ושש שעות פחות פ"ב חלקים וכ"ח רגעים מע"ו בחלק ולזאת נחלק החלק (השעה )
מטעם שע"ו תקופות נמצאים בי"ט שנים שהם מספר השנים במחזור קטן של הלבנה
וד' תקופות בשנה ( אביב, קיץ, סתיו, חורף ) ואם נקח אלו הפ"ב חלקים עם הרגעים ונחלק אותם לתקופות השנה ארבע במספר, יעלה החשבון אשר כל תקופה פחותה מתקופת " שמואל" ( שחילק את השנה בחישוב שונה במעט מרב אדא ) בסך  ך' חלקים מ"ה רגעים.
ומאחר וע"ו תקופות במחזור לבנה של י"ט שנים, אם נכפיל את הרגעים לבדן לע"ו היינו ע"ו
פעמים מ"ה נמצא שהם 3420 רגעים , אשר במספר המכוון הם 45 חלקים שלמים לא פחות ןלא יותר אשר כל חלק מהם מחזיק ע"ו רגעים (שעה) ,כי 45 פעמים 76 יעלה גם כן 3420.
מכל הדברים שבארנו עד כה נמצא למדין שהשעה מתחלקת על תתר"ף 0 1080 ) חלקים
ובכל חלק וחלק ימצא בו ע"ו רגעים. וכן שי"ח חלקים הם רגע אחד. לפי השעון שנהוג כיום.
וכ"ד שעות יקרא יום שלם היינו יום מעל"ע  כנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.

                                  יום

ויען כי ידוע לנו שהשמש לא תזרח ולא תאיר לכל כדור הארץ בזמן אחד כנראה נחוש לצד מערב שעדיין לילה בעת וזמן אשר זרח לנו השמש, וכן לצד מזרח הגיע האור עוד מקודם בזמן הרבה לפי ערך המקומות במעלותיהם.
וכמו שנבאר מזה לקמן אשר השמש תאיר את הארץ מנקודה לנקודה במעלות הארץ במשך כ"ד שעות, ואופן סיבובה ידוע ביותר על דעת שיטה החדשה זו דעת קופרניקוס וחבריו שהחליטו כי השמש היא העומדת ולא הארץ כאשר ישפוט החוש למראה עין.
אבל נהפוך הדבר כי הארץ הולכת ומקפת סביב השמש, וכן כל תוכני זמנינו אלה כולם
כאחד קימו וקבלו דעה זאת, אשר הארץ ככובי הפלנטה יחשב וכולם סובבים והולכים סביב השמש, כל אחד לפי החוק אשר נתן יוצר המאורות, והארץ אשר גם היא כאחד מהם מהלכה היומי הוא כ"ד שעות. כי במשך זמן הזה תסוב כולה למול השמש , ובכל עת יעמוד רק חצי כדורה נוכח השמש ויקבלו יושביה אז את אורה ויהי יום. ולחצי כדור השני תחשך בעת הזאת. כי השמש לא תאיר על עבר השני, ויהי לילה, ולאט לאט תחלוף בסיבוב כל הכדור.
ובכל רגע ורגע תצא נקודה או חלק מהארץ מהעבר הזה נגד השמש ואחרת תבא מעבר השני, כמשפט כל כדור אשר תסוב אותו מול פני הנר,ויהי ערב ויהי בוקר.
וחוזרת בסיבובה ותחדש את מהלכה שנית כל כ"ד שעות.
ולכן עתותי היום והצהריים והלילה הזריחה והשקיעה לא ישוו בכל מקום בשוה. אפילו לאו
השוכנים על קו השוה ממש או תחת מסלול השמש אשר להם יהיו כל עתותי היום והלילה שוין ברגע אחד, אף על פי כן השקיעה והזריחה ישונו בהם לפי משפטט רוחב הארץ במעלותיה, בגלל כן תקנו חכמינו ז"ל לחשוב בתמידיות היום והלילה לי"ב שעות הן בקיץ
והן בחורף. ובמדינתינו לקחנו לחשוב תחילתן מתחלת שעה שש אחר הצהריים עד שעה שש בבקר להקרא לילה, ומשש שעות בבוקר עד שש שעות לעת ערב יום יקרא.
ואף שהיום גדל בתקופת תמוז אשר השמש תשקע בשעה שמונה ולאיזה מדינות צפוניות יותר מזה , אף על פי כן ,לילה יקרא ,וכן הפך בתקופת טבת שהימים קצרים.
ועל כלל זה ,אם המולד יוצא בשעה שש בערב ומעלה אזי מולד זה יקרא על היום דלמחרת
דהיינו יום שני ואף בתקופת תמוז. ולדוגמה – אם יבוא המולד של חודש תמוז בשעה 8
בערב ,למרות שעדיין יום נאמר שהמולד הוא בליל ב' שעה ב', ואין אנו משגיחים על מאור השמש אשר יראה ברקיע מול הארץ, וכן הדין להפך בתקופת טבת אם יבוא המולד ביום א'
בשעה 5 אחה'צ למרות שלילה נחשב את מולד החודש מיום א' שעה 5 .
והנה דין הזה מובן מאליו שנעשה רק לענין מולדות ותקופות ומזלות,אבל לא לשאר דיני התורה.

                                   שבוע

 7 ימים יקרא שבוע, בכל יום 24 שעות , כל שעות השבוע 168 שעות, בכל שעה 1080 חלקים (תתר"ף )
אשר בחלק אחד מהם אם
יבוא המולד בירח איתנים לפני חצות היום
(שעה 12 ) אנו קובעים ראש חודש באותו היום.
ואם בא אחרי חצות היום ולו אפילו אחד מתתר"ף אנו קובעים את המולד למחרת היום.
לדוגמה – אם חל המולד ביום ב' בשעה 12 ודקה אחת, אנו דוחים את ראש החודש
למחרת ליום שלישי בערב ( כידוע היום החדש מתחיל בערב לפי חישוב זה בשעה 6 )

                                                                                                עיתים לבינה

                         שנה מעוברת

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA

   ספר העיבור לרבי אברהם בן עזרא - הראב"ע

   http://www.daat.ac.il/daat/vl/haibur/haibur01.pdf

 

כתוב / י לנו

             רשימת המוצרים       חזור למעלה             רשימת צמחי המרפא